מחשבות על יחסים - שאלת יחסנו לאן 

אחרי שבפרקים קודמים נגעתי בעדינות בנושאי: אהבה, התאהבות ויחסים, פרקים כמו : "מאוהב משוגע לא עיוור" ו" ;איך לבנות יחסים" שציירו את תמונת המציאות שלי בתקופת ההתאהבות ואת זו ביחסים ובאהבה שבזוגיות . הפרק הבא לוקח את המסקנות צעד אחד קדימה ומתייחס לשלב הביניים הקריטי שבין ההתרגשות שבהתאהבות לבין הרגש ו'הבחירה' לאהוב באמת את האדם שמולך.

לא לחינם פתחתי באזכור הפרקים הקודמים שכן בהם טמונות אבני דרך חשובות לתפיסת הנקודה החמקמקה משהו הזאת...
(נצייןכבר עכשיו כי גם אם כי השאלה הזו יכולה לעלות כמה וכמה פעמים במהלך מערכת היחסים,הכתבה , כשמה , מתייחסת לזו הנשאלת לראשונה ולמעמדה. )

בגדול "מאוהב משוגע לא עיוור" ותגובותיו הציגו את החשיבות שיש בהכרה כי התאהבות לרוב פירושה טירוף (בשונה מהאהבה עצמה) חוסר השליטה וההיגיון שבהתאהבות עמד לנו בסתירה עם הבחירה לאהוב שפירושה בחירה צלולה לקבל את מלא הצדדים של האדם שמולך.
את הסתירה פתרנו עם ההבחנה בין 'משוגע' ל'עיוור' , הבחנה זו מאפשרת למאוהב המשוגע להגיע לנקודה בו הוא בוחר לאהוב מתוך היכרות מלאה של בת זוגתו.
התעמקתי מספיק בנושא בפרק ההוא ,נסכם רק כי הכתבה שלפניך הנוגעת בשאלת "יחסינו לאן?"
כאשר היא מגיעה בפעם הראשונה, מתייחסת לאותה נקודה אשר בשמה הבחנו בין משוגע לעיוור. הנקודה בה המאוהב מפסיק להיות משוגע לרגע, ולוקח בחירה צלולה לאהוב את האדם שמולו בזכות כל מה שהוא, בחירה המולידה "אהבה עיוורת".

הפרק "איך לבנות יחסים" צייר את מהות היחסיםהזוגיות כאחת המורכבתמשניי עולמות שאמנם מקבלים שניי מושגים שונים אך הקשר בניהם ומערכת הגומלין שהם מנהלים הדוקים.
שניי העולמות היוצרים יחסים שהוצגו בפרק ההוא:
1 - עולם רגשי (האהבה על כל ניחוחותיה) 2- קשר(התקשורת והיחסים הבין-אישיים)
מתוך ההבנה הזו עלה כי בנית יחסים דורשת התייחסות והשקעה בשניי העולמות, גם בעניין זה התעמקתי בפרק ההוא, הבאתי אותו כאן מהסיבה הברורה -שאלת "יחסינו לאן?" בפעם הראשונה
מייצגת כביכול את ההתייחסות להיבט "הקשר" לראשונה, שכן היא מתייחסת לעצם היחסים עצמם;
אלא ,שמה שמעניין מהנקודה הזו, והוא גם שרומז על חשיבות שאלת "יחסינו לאן?"היא העובדה
שבהקשר למה שהוזכר בפסקה הקודמת,הרי שהשאלה הזו נוגעת לשני העולמות במקביל .

מה שהוביל אותי להנחה שזו נקודת האמצע הקריטית..
העובדה כי במעמד שאלת " יחסנו לאן - " קיימת התייחסות הן למעבר בין התאהבות לאהבה, והן לפיתוח מודע של הקשר והזוגיות ברמת היחסים , עושה את המעמד לאחד מציוני הדרך החשובים ביחסים. לא לחינם גם קיימות לא מעט פרודיות על העניין הזה, הרי כולנו מכירים אותו ולרוב גם נצרף לו קונוטציה של מעמד מלחיץ משהו, אך ניגע בזה בסוף.

בין אם היא מגיעה מצד אחד או עולה כתהייה משותפתשל שני הצדדים בזוגיות, כאשר נשאלת השאלה "יחסינו לאן? " בפעם הראשונה מתהפכים לפתע יחסי הכוחות בין הרגשי לשכל. ברגע אחד, משתלט תהליך של חשיבה על שני הצדדים. משהו שעד לאותה נקודה היה כמעט ולא רצוי, שכן בתחילת היחסים בתהליך ההתאהבות ושכרון החושים אינך חושב אלא מתמכר לרגש.
בנקודה הזו, ללא כל אזהרה , מתהפכים יחסי הכוחות ולרגע קט ישנה ציפייה לשים את כל ה"כיף לנו ביחד" בצד ולהתייחס לדברים'ברצינות' .
לראשונה מאז נכנסת לערפול החושים שבהתאהבות, ברגע אחד עליך להביט צלול.
( יש במעמד הזה אלמנט שמזכיר מאד התעוררות.. אגב, גם בהתעוררות עולה השאלה האם אתה מופתע ממה שאתה רואה? כלומר, האם הייתי עיוור)

לעניות דעתי, השכלתנית משהו, בכל הנוגע לשאלת "יחסינו לאן" הרי שהתייחסות צלולה לטיב הקשר והזוגיות יכולה רק להועיל לשניי הצדדים. הן מבלי לשאול ולתהות על אופי הקשר והדרך בה מתנהלים היחסים הבין-אישיים לא יהיה שום תהליך של התפתחות. כדי להיות מסוגל לשנות , לשפר ולטפח את היחסים ברמה הבין-אישית יש לדעת כיצד נראה הקשר ומה היא טיבה של התקשורת מעבר לעולם הרגשי. ובכדי לעשות כך יש להציף , לדבר ולשאול.

המעמד בו השאלה נשאלת בראשונה מכניס לזוגיות לראשונה את התייחסות השכלתנית והצלולה לקשר עצמו, ועל כן חשיבותו לדעתי גדולה מאד.
למעשה אפשר אפילו להגיד שזה הוא הרגע בו מתחילים לבנות יחסים , או לחלופין מחליטים שלא ממשיכים, כך או כך זה הוא הרגע בו מתעוררים מהטירוף שבהתאהבות וחוזרים למציאות.

ובמציאות, כמו במציאות , הכל מורכב מניגודים, וכנגד הרגש העז והחם שבהתאהבות נכנס השיקול הרציונל והקר שבחשיבה מה שמאפשר לקשר שבין אנשים להתפתח ולהעמיק.
ובהחלטה הצלולה להמשיך ולבנות את היחסים אנו מחליטים למעשה לקבל את בת/בן הזוג כמו שהוא בתוך הזוגיות ובכלל, כלומר אנו מחליטיםלאהוב.

נראה כי שאלת "יחסינו לאן? " העולה בראשונה מציינת בדיוק את נקודת האמצע הקריטית, לא לחינם התחושה הראשון שעולה לנו רק מלדמיין את מהמעמד היא תחושת לחץ.
לכאורה אפשר להגיד שהיא בכלל מיותרת, אם כל כך כיף בייחד למה שתעלה השאלה בכלל? אולי היא לא תעלה כל עוד כיף...
אבל כמו המשל של "עמי ותמי" עליו גידל אותי אבי - בכל בית שוקולד מסתתרת מכשפה,ובשלב כזה או אחר היא תחשוף את זהותה. לדעת כי היא קיימת ולדעת איך להגיב אליה הן כבר בחירות שלי.

כמו להתגבר על מכשפה בבית שוקולד ולצאת לחופשי, לעמוד מול שאלת "יחסינו לאן" מוציא מהטירוף שבהתאהבות ומשחרר אותך לאהוב באמת את האדם שמולך ולפתח את היחסים בניכם. המעמד הזה מגיע מעצמו כאשר הרגע נכון, חוסר השליטה ושכרון החושים המהמם שבתהליך ההתאהבות יכולים להמשיך תקופה מאד ארוכה (וטוב שכך) , אך בשלב כזה או אחר חייב להגיע רגע בו עוברים לאהבה ו'חוזרים למציאות' - את הרגע הזה מדגישה יפה שאלת "יחסינו לאן?"